לחץ להגדלה
בת שנה
לחץ להגדלה
טלי באירוע משפחתי
לתמונות נוספות באלבום לחץ כאן
שירים לזכרה של טלי
(לחץ להשמעה)
שירים לזכרה של טלי
(לחץ להשמעה)
לקטעי אודיו ווידאו נוספים לחץ כאן
דוד (אבא) ועקנין הדליק/ה נר לזכרה ב-20/12/2017: "אני מדליק נר לעילוי נשמתך ולאורו נושא תפילה שנשמתך מצאה מנוחה. טלי הגעגועים לא מרפים. טלי תשמרי על משפחתנו מלמעלה.".
 
טל אור פיתוסי הדליק/ה נר לזכרה ב-17/11/2016: "אני אוהבת אותך למרות שלא הכרתי אותך".
 
לנרות זיכרון נוספים לחץ כאן
להדלקת נר לזכר טלי ועקנין, אנא מלא את הטופס הבא:
שם פרטי:
שם משפחה:
תוכן: (עד 120 תווים)
הדלק
נקה
לשליחת הודעה למכריך על אתר לזכר טלי ועקנין, אנא מלא כאן את כתובות הדוא"ל שלהם:
שלח
נקה
אם ברצונך לקבל הודעה בדוא"ל בכל פעם שאתר זה מתעדכן, לחץ כאן
  [סה"כ 56 רשומות]  3 2 1 לדף הקודם עמודים 3 מתוך 3 עמוד מספר 
מכתב שלא נשלח / רחל ועקנין (אמא)

בתי היקרה טלי,
הייתי רוצה לחבוק אותך
קרוב אלי ובחיבוק אוהב
לספר לך,
שאחותך ילדה בת,
ושמה הוא טל-אור רחל.
חלק משמך ושמי הוענק לה,
ולמרבית הפלא דומה לך עד מאוד.

כשאני חושבת על השם שהוענק לה
שם מיוחד כל כך עם משמעות מדהימה בשבילי,
טל הביאה אור לרחל.
נסתרות הן דרכי האל  ודרכי הגורל,
שאחרי שנים רבות של עצב וגעגוע
יהיה בחיי אור שנקרא טל.

ובאשר את
אני  אוהבת אותך,
אני אוהבת אותך
 עד כלות נשמתי.

אמא.

טליה / רחל ועקנין (אמא)
טליה,
אף פעם לא זכיתי לקרא לך
    טליה.
כי ילדה בת 12 לא צריכה למות,
ילדה יפה ומקסימה כמוך,
צריכה לחיות ולהנות מהחיים.
הילדה הנעימה עם העיניים הכחולות,
בכורתי האהובה, טליה.

הגשם הראשון טפטף,
והזכיר לי את יום לכתך
בנשימה כואבת.
ממאנת להיפרד ומסרבת להאמין
שכבר חלפו להן 14 שנים.
ימים ארוכים של געגעועים,
בכי, שכול ועצבות.
בחלומותי את מופיעה
בריאה ומאושרת,
הלוואי והייתי זוכה לראותך
גם היום.....
לחבקך ולנשקך בחיוך מאושר.

אך נותר לי רק לחלום
חלום בתוך געגוע.

                         כתבה אמא
                         יט' חשוון תשס"ו.
                         יום לכתך מאיתנו.

טלי / ליאל יקר (בת דודה)

למרות שאני לא כול כך מכירה אותך אני מתגעגת עלייך מאוד!
שמעתי עלייך המון ורק טוב כי עלייך אי אפשר להגיד משהוא רע...
אני אוהבת ומתגעגעת אליך מאוד...


ליאל בת דודתך האוהבת... 

קווים לדמותה / לנין בלידן (הקרדיולוג)

היתה לי הזכות והיה לי הכבוד להכיר את טלי כמעט כל חייה.
הכרתי אותה כשהיתה בת חודשיים כששכבה בבית החולים ונקראתי להתייעצות.
עד מהרה היה ברור לי שלטלי מום לב מלידה, מום מורכב מן המסובכים שאנו מכירים.
לא  היה לי ברור אם אראה אותה שוב, כי בגיל כה צעיר  עם מום לב כה מורכב השלב הראשון
הוא המאבק של הילד החולה כנגד הטבע ורק אם הוא מתגבר, הרפואה יכולה לעזור.
שמחתי לראות את טלי כעבור חודשים אחדים, כבר אז היה ברור שהיא ניצחה בסיבוב הראשון.
היא לבד בעזרת משפחתה.
באותו רגע התחילה במעקב ארוך וקשה שכלל בדיקות שונות, צינתורי לב וניתוחים.
בקשיים שלאורך הדרך עמדה טלי בהבנה ובסבלנות בלתי רגילים וגילתה בהם 
כוח סבל שאפיין אותה תמיד.
טלי ומשפחתה עשו ככל שיכלו ותמיד עם מאור פנים ובצורה הטובה ביותר.
התיחסותם הקלה מאוד על הצוות הרפואי להציע ולבצע את כל הטיפולים הדרושים על
אף הקושי שבהם.
בכל הדרך הקשה הזו למדנו להכיר את טלי ולהעריך אותה, להוקיר ולאהוב.
לנו לצוות המטפל במכון הלב לילדים היה קשר הדוק מאוד עם טלי ובני משפחתה.
ואכן כשד"ר זאבי שהה בחו"ל  חיכתה טלי בקוצר רוח לשובו.
טלי, למרות כל הקשיים שהיה עליה להתמודד איתם, נתנה לצוות המטפל בה הרגשה טובה
שנבעה משיתוף פעולה  יוצא דופן - קשר מיוחד כזה הוא נדיר ונפלא.
כאשר אני מזכיר את הצוות שלנו, אי אפשר שלא לזכור איך טלי
השתלבה בצוות כשהייתה מגיעה למכון הלב, כיוון שהרגישה נוח "בבית" מיד התחילה לעבוד ולעזור לפקידה. טלי היתה אחת איתנו וכך תישאר איתנו תמיד.
כשאני חושב על טלי, מייד עולה לנגד עיניי החיוך שלה. לדעתי  החיוך של טלי מבטא הכול.
מהחיוך הזה כולנו יכולים ללמוד, ואני מקווה שלמדנו.
החיוך של טלי ביטא רצון עז לחיות,
לחיות כמו כולם למרות תנאים בסיסיים נחותים.
מי שהכיר את טלי וראה אותה נלחמת על בריאות, היה צריך ללמוד להעריך את החיים.
טלי סבלה רבות מהמחלה ומסיבוכיה ומשך כל השנים לא איבדה את תקוותה לשיפור
ערכי החיים החשובים ביותר הם הבסיסיים ביותר, כולנו יודעים זאת אך בחיים היומיומיים
אנו נוטים לשכוח ולהסחף למלחמות קטנוניות ומתישות.
לעיתים רחוקות מאוד נפגשים  בתופעה המדגישה וממחישה את הערכים של החיים.
המפגש עם טלי היה תופעה כזו.
אי אפשר שלא להכיר ביופי שלה הן הפיזי והנפשי.
טלי על כל היפה שבה, זכרה עמנו תמיד   וחיוכה    -   לעולם.




כאבי הלב / רחל ועקנין (אמא כואבת )

לילדתי האהובה,

לילות מתהפכת חסרת שינה,
מחפשת אותך כדי  לספר לך,
שאחותך נישאת לבחיר ליבה,
הלב מלא בכאב עצום שלא נגמר
שיום מאושר זה לא תחלקי עימנו.

גם כשהשמים כחולים,
אני רואה את העננים הכהים,
העוטפים אותי בתוך גלי השמחה,
כי את אינך...

ליבי נקרע ,
שלא תלווי אותה
ביום חתונתה,
ואת לעולם לא תהיי כלה ..
את נשארת המלאך שלי בלבן

הלב בוכה והדמעות זולגות וזולגות....

    
  ל   מ   ה?

 




טלי ואני / שחר ז"ל וקרט (חבר)


טלי ואני כמו ילד וילדה רגילים,
אבל קרובים תמיד.
כשהתקשתה היתי מגיש עזרה,
אך לפעמים זה קרה גם להיפך.
טלי,למה זה קרה?
      מדוע איך ולמה?
      אני פשוט לא מבין.
טלי,אזכור אותך לעד.
טלי,חברתי וידידתי הטובה ביותר,
איך אפשר להשלים עם זה?
איך אפשר להפסיק את הבכי הזה?

  להורים:
             איני יכול להביע את צערי,
             לא יודע איך?
      זה כמו מבוי סתום שאי אפשר לצאת ממנו.
      איך זה יכול להיות,שבת כיתתי הטובה תלך סתם כך?
        ממני שחר וקרט

נכתב ע"י שחר וקרט ז"ל חבר וידיד
שכתב את זה והגיש למשפחה בזמן השבעה.
 
שחר וקרט ז"ל 
שבתאריך 10.11,2000 נהרג בקבר רחל בעת מילוי תפקידו.
בן 20 היה בנופלו.
                       ת . נ .צ . ב . ה

הועלה לאתר ע"י  אבא של טלי.
                            

החיים לאחר לכתך... / רחל ועקנין (אמא)


השנים חולפות


ועודני זוכרת,


אותך טלי בתי שאיננה.


האוכל לחיות בצורה אחרת


ועודני עטופה ומסוגרת


בתוך כאב השכול.


 


אך אין זו אני הסובבת כאן


מאז מותך.


ואין זו אני הצוחקת את הצחוק המאושר,


זוהי האחרת שבי,


שזועקת את שמך באלם מיום המוות.


זו אני האחרת שהתעוררה לאחר מותך


להיות אובדת בעולם הגעגוע.


 


חושבת עלייך כל כך הרבה פעמים,


בשנים האחרונות


בשעות המעטות


שהקציב אלוהים ,


ליום להאיר, ללילה להחשיך.


 


ולי נותר לזכור אותך כל רגע בחיים.

עצב וגעגוע / רחל ועקנין (אמא שמתגעגעת ומתגעגעת)
 


         "העצב זקוק לניחומים


           ואולי גם האימה".


      מבקשת לחבקך,


      ואת משאלות לבי לך לספר



      רוצה שנביט שוב בפרחי הבר


      ששוב נצחק יחד בלב מלא,


      ואולי אשכח לשבריר שנייה


      את הכאב בלב והדמעה הצורבת.


      רוצה שנביט שוב בחלון


     כמו אז, ברדת הגשם הראשון.

     אך היום טלי, הכל שונה,
     מ
ביטה בחלון ונזכרת,



     שבגשם הראשון נלקחת ממני.


     מביטה ברחובות שהגשם שוטף


     מוחק את עקבות האתמול.


     מתבוננת בטיפות שנשארו על פרחי הבר,


     בעיניים מוצפות דמעות וידיים מושטות.



מאמא שאוהבת וכותבת 
שירים שלא נשלחים
 

כשאמות אפגוש אותך/ אביב גפן  / דוד ועקנין (אבא)
    
כשאמות אפגוש אותך 

אם תרצי אותי אני כאן,
זוכר אותך היטב,
זוכר עד שכואב,
יותר מידי.

אם תרצי אותי אני בא,
חושב עליך הרבה,
חושב עד שבוכה,נשבר.

מי לקח אותך גבוה,
מי השאיר אותי לבד
אם היתי רק בטוח,
כשאמות אפגוש אותך.

ציפורים עפות ברוח,
להן תמיד יש קן לחזור,
ואני תמיד אשיר לך
הלו שירי לך קרן אור.

ואני עכשיו יודע,
שיש מלאך אחד,
ששם לו במיוחד לשמור עלי,
ובחוץ כבר ערב חג בא,
אמרו "מה שתרצה"
רציתי רק לראות-אותך.

מי לקח אותך גבוה,
מי השאיר אותי לבד
אם היתי רק בטוח,
כשאמות אפגוש אותך,
ציפורים עפות ברוח,
להן תמיד יש קן לחזור,
ואני תמיד אשיר לך
הלו שירי לך קרן אור.

הועלה לאתר ע"י אבא,ברגע של געגוע.
18/11/04 / גילי אדרי (חברה)

שלוש עשרה שנים לקח לי כדי לאזור אומץ ולהעלות על הכתב את אשר על ליבי .. 13 שנים לקח לי להבין מה היא בעצם תמימות של ילדות קטנות ואופטימיות ששום דבר ואף אחד לא יכולים לערער להם את הבטחון הקיומי הזה, זו הפעם הראשונה שנתקלתי עם מוות של בן אדם אהוב ואכן 13 שנים לקח לי לעכל את זה ולפעמים נדמה שאני עדיין לא מעכלת , להשלים עם זה בטוח לא אשלים אף פעם.... את השבת האחרונה אנצור בזכרוני לנצח: בצהריים אמא שלי שאלה אותי "מה עם טלי למה את לא רוצה ללכת לבקר אותה אולי נלך בערב? " ואני בתמימות הזו שאת רובה אגב שאבתי מטלי אמרתי לה מה פתאום אמא הניתוח הצליח היא חוזרת השבוע... למחרת בבוקר צעדתי לבית הספר כרגיל ובדרך כשחלפתי על פני ביתה- והרי תמיד חלפתי שם בבוקר היינו הולכות יחד לבית הספר וחוזרות יחד הביתה- אחד הילדים , שיודע שאנחנו חברות אמר את יודעת שחברה שלך נפטרה!!! מי בכלל ידע למה הוא מתכוון אבל מתוך אינסטינקט צעקתי עליו שהוא שקרן ורצתי לבית שלה, היתה שם מהומה וביקשו ממני בעדינות לגשת לבית הספר ושם יסבירו לי. כבר הבנתי שמשהו לא בסדר ורחל שתמיד קיבלה אותי בחיוך ובברכה לא נכחה בבית. היו שם בני משפחה רבים ואכן הלכתי לבית הספר שם אספו את כל הכיתה וסיפרו לנו, גם אז לא ממש הבנתי במה מדובר והרבה זמן אחר כך עוד הייתי מציצה לעבר הדלת משום שטלי לפעמים היתה מאחרת לבית הספר בגלל בדיקות.... הרבה מחשבות וחשבונות נפש ארוכים חלפו במוחי מאז, חלק מהם הצלחתי לפתור וחלק יהדהדו בנפשי לנצח.. אבל לו הייתי יכולה לדבר אל טלי היום הייתי אומרת לה שאני עדיין מחכה לה, שאני לעולם לא אשכח שבשיעורי ספורט היינו יושבות יחד וטלי הייתה אומרת שאחרי הניתוח היא תחזור ונשחק בכל משחקי הספורט האפשריים בעיקר מחניים, הייתי אומרת לה שמאז ספורט הפך לחלק נכבד מהחיים שלי ושהיא היא ההשראה ושאני מתכננת ללמוד ריפוי בתנועה כדי שאנשים יוכלו לעשות ספורט בכל מצב ובכל הזדמנות ולא רק לחלום על זה!! אבל הכי הכי הייתי רוצה לומר לה שאת העייניים החמות האלה שקיבלו אותי בברכה כשהגעתי חדשה לכיתה שלה אני לא אשכח לעולמי עד והייתי מבקשת ממנה שמהיכן שהיא נמצאת שתשגיח טוב טוב על האמא היקרה מפז שלה ועל המשפחה המדהימה.
גילי אדרי

הספד במלאת 13 שנים... / רחל ועקנין (אמא)


טלי...




יש הרבה ניגונים  בחיים,


אבל הניגון שאת ניגנת בחיי


לא יידמה לשום ניגון בעולם.




ניגון מיוחד בו לימדת אותי לצעוד צעד צעד ,


במשעולי האמהות,


באהבה וסבלנות אין קץ.


הכל למענך- כי זמנך היה קצר.


למענך – עם מאור פנים וחיוך.




אופייך השקט והמקבל את הכול בהשלמה,


חסר לי מאוד בשבילים המוליכים את חיי


לאחר מותך.                                                  




ראיתי את הכאב בעינייך התכולות,


בתום הילדות שגווע לעד.


נשמה של אמא, כך קראתי לך,


וכשנשימתך קפאה, קפא חלל בנשמתי.




אינני יכולה להפסיק ולו לרגע את


הניגון המיוחד שלי ושלך,


שעליו אפרוט עוד שנים רבות.





                                                     יהי זכרך ברוך.




 

טלי שלי / רחל ועקנין (אמא)



כל שנות חייך הסתרתי ממך את הידיעה
כי יום אחד לא תיהיי  עוד עימי.
הסתרתי,
ביודעי עד כמה קשה וחמור מום הלב שהיה לך.
אך לא יכולתי אחרת,
שכן אז לא הייתי מגדלת אותך להיות
חכמה שקדנית והכי חשוב אמיצה.
אמיצה וחזקה כדי לספוג
את המכות הקשות שהנחית עליך גורלך.
אני מדליקה את נר הנשמה
ולאורו נושאת תפילה חרישית,שיעזור לי
אלוהים להבין ולנשמתך שיעניק רחמים,
כי התענתה במכאובים כה קשים.
היתי רוצה לחבקך פעם נוספת ולספר לך...
שלאהוב אותך עכשיו מרחוק
זה כמו לנשום אויר לא טהור.
לא לחוש אותך ולא לנשקך,
כל הגוף ממש מתכווץ.
לחיות בידיעה שלא אראך עוד לעולם
חונקת אותי מכאב.
מחפשת נחמה ואיני מוצאת באף פינה,
מחפשת אותך ואת אינך,
רק רוחך הממלאת את נפשי יום אחר יום.
ואין במה להתנחם.

אמא

טלי ואני / דוד ועקנין (אבא)
יש ופתאום אני מכחיש.
יש ופתאום אני מדחיק
מסרב להאמין שכך הם פני הדברים.
יש ונדמה שאותך אני רואה
רצה לעברי בחיוך
פושטת ידייך אלי......
הותרת אותי עם כאב עצום.
אין יותר חיוכים אמיתיים
יש רק חיוכים מאולצים,
בצל חיים חדשים,
שהשכול והגעגועים בהם שוכנים.
יהי זכרך ברוך ושמור עמי לעד.
אבא
געגועים לאחות שלא הכרתי / נעם ועקנין (אחות)
טלי,
אני רק בת 8, ואתך לא זכיתי להכיר.
הייתי רוצה לראות אותך במציאות.
אחד החלומות שלי שתהיי איתי כל הזמן,
והייתי רוצה שהחלום הזה יתגשם, כי אני 
חושבת שיכולת להיות האחות הכי טובה בעולם.

אני אוהבת אותך אחות יקרה שלי
בת דודה יקרה / ליאל יקר (בת דודה יקרה!)
עוד לא נולדתי וכבר הלכת, לא הספקתי להכירך אך אזכור אותך תמיד!!!
עים היתה לי הזדמנות להכירך ולהגיד לך כמה מילים הייתי אומרת לך שאני מאוד אוהבת אותך ולנצח אשמור פינה חמה בליבי שתיהיה רק שלך!
אני אוהבת אותך מאוד!!!!
לטלי.... / שיראל יקר (בת דודה)
אומנם לא זכיתי לראותך כי הייתי קטנה אבל עליך שמעתי המון.....
אין לי הרבה מה להגיד...רק שאותך תמיד אני אזכור בליבי....
להוספת דברים לזכרה לחץ כאן 
  [סה"כ 56 רשומות]  3 2 1 לדף הקודם עמודים 3 מתוך 3 עמוד מספר 
שם פרטי:
שם משפחה:
חיפוש מתקדם
דף הבית |  יצירת אתר זיכרון |  מידע לאבלים ולמנחמים |  אודות "עד עולם" |  תקנון |  צור קשר |  כל אתרי ההנצחה
כל הזכויות שמורות ©