לחץ להגדלה
נשמה של אמא
לחץ להגדלה
בחגיגת הבת המצווה, יפה ומאושרת
לתמונות נוספות באלבום לחץ כאן
שירים לזכרה של טלי
(לחץ להשמעה)
שירים לזכרה של טלי
(לחץ להשמעה)
לקטעי אודיו ווידאו נוספים לחץ כאן
טל אור פיתוסי הדליק/ה נר לזכרה ב-17/11/2016: "אני אוהבת אותך למרות שלא הכרתי אותך".
 
גילי יקר הדליק/ה נר לזכרה ב-17/11/2016: "אני לא מכירה אותך אני הבת של קרן נוחי על משכבך בשלום".
 
לנרות זיכרון נוספים לחץ כאן
להדלקת נר לזכר טלי ועקנין, אנא מלא את הטופס הבא:
שם פרטי:
שם משפחה:
תוכן: (עד 120 תווים)
הדלק
נקה
לשליחת הודעה למכריך על אתר לזכר טלי ועקנין, אנא מלא כאן את כתובות הדוא"ל שלהם:
שלח
נקה
אם ברצונך לקבל הודעה בדוא"ל בכל פעם שאתר זה מתעדכן, לחץ כאן
  [סה"כ 55 רשומות] לדף הבא 3 2  1 עמודים 3 מתוך 1 עמוד מספר 
20 שנים של געגוע / רחל ועקנין (אמא)
בדמעות ובכאב אין חבר,
בצער וביגון הגעגוע גובר,
באבל הכבד יש אובדן.
של רגש השמחה שנעלם
שנה אחר שנה כך 20 שנה.
להביט בך בתמונה
ולהבין שאת כבר לא אתי
ואין לי נחמה,
כשהפרחים פורחים
אני נובלת בים געגועים.
החיוך כבר לא אותו חיוך,
והעיניים כבויות מבכי וציפייה
לראות ולו לרגע את דמותך
ולחבוק אותך בהנאה
20 שנים של געגוע שהולך וגובר
עם השנים.
יש ולפעמים אני צובטת את עצמי
כאילו ואני בחלום, סרט שייגמר עוד מעט.
ושאלות שאין עליהם תשובות
ורק לך ממתינות.
כך חלף לו חלומי לראותך גדלה והופכת
לילדה שתמיד חלמתי שתהיי לי,
כך חלף חלומי לראותך מתחת לחופה,
בשמלה לבנה עם בחיר ליבך.

ונותרתי עם חלומי.....

אמא שכבר 20 שנים חולמת...
במלאת 22 שנים / רחל ועקנין (אמא המתגעגעת)
לזכרך בתי האהובה
אנו מציינים היום 22 שנים ליום פרידתך מאיתנו.
אביך קורא קדיש דברי תורה ותפילות נאמרים כאן היום לעילוי נשמתך הזכה והטהורה אני מתארת לי שאת שם במרומים עם המלאכים וכל ברכה ותפילה מעצימה את נשמתך ומקרבת אותך לבוראך לקדוש ברוך הוא.
כאן למטה כולנו מתגעגעים ומספידים אותך בכאב רב ועצום.
אנו נמצאים בהיכל ״קול מרדכי״, ההיכל שבו הונצח שמך לצידם של הסבא והסבתא רבא שלך לצידם של רפי ודן שהלכו לעולמם בגיל צעיר.
וזאת בזכות דודך גבי שהגשים את חלום אביו מרדכי ז״ל הסבא רבא שלךלבנות היכל שבו ייאמרו וילמדו דברי תורה.
כל זיכרון וכל חלום מתעצם בדמותך כשנכנסת אני להיכל, הלב נצבט וממאן להאמין איך חלפו 22 שנים.
שנים בהם עתיד שלם אינך עימנו ולא תהיי יותר.
בהביטי באחיינייך האהובים אותם לא זכית להכיר נצבט הלב שעוד אחיין נוסף את יאיר לא זכית להכיר.
הכסא המיותם בשבתות ובחגים משאיר אותנו עם חלל עצום ומחשבות 
מה היה היום אילו נשארת בחיים????
שאלות רבות צצות במוחי האם היית מתחתנת??? ומביאה ילדים לעולם למרות הסיכונים?
בהכירי אותך בתי האהובה אין ספק שזו הייתה בחירתך כי תינוקות היו אהבת חייך ומשאת נפשך.
שיראל וקובי עומדים להנשא ואת לא תחלקי את השמחה איתנו את ברכתך שלחי להם מלמעלה.
ושוב מתגולל סיפור חייך החויות והאירועים שלא הספקת בחייך הקצרים.
מרימה את עיניי לאלוקים על מנת להתנחם בידיעה שאינך סובלת יותר אבל הסבל שלי רב מנשוא 
לחיות בידיעה שאותך לא אראה עוד נחתמת בשנה ותחתם שנה ועוד שנה... עד יגיע זמננו לראותך בתי היפה.

״מה אברך לה במה תבורך
זו בתי הילדה הרכה
ובירך לה חיוך שכמוהו כאור
ובירך לה עיניים כחולות ורואות
כל פרח וחי וציפור
ולב חולה להרגיש בו את כל המראות

אלוהים לו אך בירכת לה .... חייים״

יהי זכרך ברוך ושמור לעד. 

אוהבת מחבקת ומנשקת אמא
מוקדש לך בתי האהובה ליום הולדתך ה-32 / רחל ועקנין (אמא)

השיר שכל כך אהבת..

נשיקה ראשונה על מצחך הלבן
כמו קשר באמצע דמותך
וממנה יצאו בשפעת זוהרה
נשיקות, נשיקות לשערך
כותרת פנינים עשויה מנשיקות
על שחור תלתלייך אמטיר
שתהיי לי ילדה היפה בנסיכות
המושלמת בכל בנות העיר.

אלף נשיקות לך אהובתי
אלף נשיקה ונשיקה
אלף נשיקות לך חמודתי
היפה, הקטנה, המתוקה....
 
אמא שמחכה אפילו לנשיקה אחת.....
2 עשורים / רחל ועקנין (אמא)
טליה יפה שלי,
עוד מעט
20 שנה יחלפו ברטט
של זכרון עד
לו יכולתי רק ולו במעט
לגלות שוב את ניצוץ החיים
שכבה בי מאז שהלכת.
שמחת החיים נעלמה
שנה אחר שנה
בבכי וגעגוע.
נכדים ממלאים את הבית
ואני כנודדת בין
אושר לעצב.
קופצת בדילוגים לא מובנים
כשאת נפשי עוטפת רק מילה אחת
ט  ל  י  ש  ל  י  ....

אמא שלך לנצח
פנייך / רחל (אמא)
ציירו אותך בציור מדהים
פנייך נראות בוגרות ועינייך עצובות,
בראשי צצות המחשבות
האם כך היית צריכה להראות?
נפשי אינה מוצאת מנוחה,
מהיום שהציור נתלה,
יקרה שלי מתגעגעת
בכורה שלי אוהבת,
בתי  את חסרה לי כל כך...
19 שנים שנה אחר שנה..
ראש השנה ושוב בלעדייך / רחל ועקנין (אמא)
ושוב רצות המחשבות,
ושוב זולגות הדמעות.
והרגשות מתפרצים
כגלים על המפרצים.
מאחלת לכולם שנה טובה
ולך היקרה אין ברכה,
בפתחה של שנה חדשה
כל המשפחה התאחדה
ורק את היית חסרה,
לו היית בחיים האם גם את ילדייך הייתי חובקת?
בן עומד להיוולד לאחותך  הבן הראשון במשפחה,
ואת כאילו צופה בנו מרחוק מלמעלה,
ולכאב שלך אין מילים.
עזבתי את קיברך שצילך עוטף אותי באהבה
ולוחש לי "אמא".

ולך אכתוב שנה טובה ולהיכן שהלכת
עמי את שמורה לעד.

                                  אמא
השנים עוברות / הילה בכר -חייט (חברה לספסל לימודים )

השנים עברו כל כך מהר עברתי דירה וארזתי ארגזים עברתי דירה והוצאתי מבית הוריי את את הזיכרונות  הייתה קופסא אחת מיוחדת שבה שמרתי זכרונות של ילדות בה שמרתי את כל התמימות והמתיקות מצאתי ספר כחול שהכנו לכבודך ולהנציח את שמך הדמעות חנקו את גרוני התיישבתי לקרוא ודפדפתי בדפים והיה קשה לי לקרוא את המילים עברו  הרבה שנים ואני זוכרת  את הבוקר הנורא שהודיעו לנו שחברה לכיתה נפטרה הציף אותי הכאב  והרגשתי דקירה בלב נשמתי עמוק ואז נזכרתי בעודך בחיים את הימים הטובים את המסיבת הפתעה שעשינו לכבודך, ושישבת לידי בכיתה ותמיד רצית בדברים להתחלק ועם שכחתי עיפרון את שלך היית נותנת בלי חשבון .אני נזכרת באור בעייניך ואני שואבת כוחות ממך למדתי להילחם ולא לוותר  השנים עברו אבל אני זוכרת הכל ......... אני לעולם לא יישכח אותך .....

תיהיה נשמתך בגן עדן ...........

יום הולדתך בחג סוכות / רחל ועקנין (אמא)

בת 30
היית צריכה להיות בת 30
עשור שלישי מיום לידתך מתקרב
והלב כה דואב,
איך אוכל לשמוח
כשדמעות צורבות וממאנות לשכוח?
מה לאמר  
מלבד לצעוק באלם את שמך
וכל נים בגופי נקרע וממאן  להשלים
שאת ימי הולדתך לא חוגגים.
מתבוננת בדלת ואולי תכנסי,
אשליה וחלום
בליבי הכואב עד תום.
צרור פרחים אביא אל קברך
 דמעותי וגעגועי שזורים
 כסרט מאוגדים.
מלאך יפה ותכול עיניים של אמא
משאלה בליבי ...
אנא חזרי.

אוהבת אוהבת אוהבת ...אמא 
  
 

בת 29 סתווים / רחל ועקנין (אמא)
טליה שלי,

29 סתווים מלאו,
29 שנים ליום בואך לעולם,
מתוכן נהניתי ממך רק 12 שנים,
17 שנים ימלאו ליום מותך,
יותר מהשנים שהיית עמי,
הכאב עוטף את כולי ברחמים
עליך עלי ועלינו,
על אחיותייך שלא זכו להנות
מחדוות האהבה וההקרבה
שעליה חינכנו אתכן.

על אחיניותיך שלא זכית להכיר ולאהוב
והן לא זכו להכירך, על עצם היותך דודתם,
אני שכואבת אוהבת זוכרת
אביך שמנסה בכל כוחו להמשיך
ונאחז בשבבי זיכרון שאותם הוא מדחיק.
29 שנים בת אהובה ומתוכן 17 שאינך עימנו

הזמן מכלה ומצהיב זכרונות,
בין השורות הכתובות,
תמונותייך המתנוססות
וחיוכך קורן מתוכן,
והנחמה אינה מוצאת מנוחה.

אמא
שממאנת להפרד
געגועי אם / רחל ועקנין (אמא)

הדמעות שבעיניי
הכאב העמוק
וגעגועי אלייך גוברים
נאחזת בדמיון שווא
וכך מעבירה את ימיי
וחיי בחיפושי אחרי המשמעות
של חיים בלעדייך.
אני חיה 17 שנים אחרי לכתך
בציפייה לשמוע את צליל קולך קורא לי
         "
אמא"
וגוררת את חיי עד ליום שניפגש,
אחבקך  ואנשקך, אלף נשיקות....


אמא
שלך לעולם.



יום המשפחה בלעדייך / רחל ועקנין (אמא)


טלי יקרה שלי

יום המשפחה עבר ושוב לא
חגגת עימנו
והפעם את מסיבת הבת מצווה
של אחותך.
האולם הגדוש באורחים
ואני ציפיתי רק לך
הזכרונות הציפו ביתר שאת
את המסיבה שלך חגגנו
20 יום לפני מותך.
ההתרגשות להכנת האירוע
נעלמו בצל הכאב שאת
עימנו לא תהיי.
ולך אכתוב כאן באתר את הדברים שקראה
אחותך כשהדליקה את הנר לזכרך

"בפאזל המשפחתי שלי הערב
חסר חלק בכור ואהוב
אחותי הבכורה טלי.
נמנעה ממני הזכות והכבוד להכירה
ולחלוק עמה את חדוות המשפחה.
בברית אחיות לעולם נשאר
למרות המרחק והכאב.
מרכינה ראש ומדליקה נר לזכרך"


אמא
שלא מפסיקה לחלום

בלעדייך / רחל ועקנין (אמא)

ריחו של הסתיו
מזכיר לי את יום הולדתך
ריח הגשם המתקרב,
מזכיר לי את יום  מותך,
דמיונה של טלאור אחייניתך
אלייך קורע את ליבי בגעגועים עזים
 לחוש אותך שוב.

נוגעת בכפות ידיה של אחותך
הדומות כל כך לידייך
על מנת לחוש ולו לרגע אותך,
בכאב וגעגוע.
לכתוב לך על געגועי
 ואת  מילותי החקוקות בליבי
בספר, הדפים לא יספיקו מלהכיל.
בסוכות מלאו 28 שנים ליום הולדתך,
באשר את  שלוחה לך אהבתי בתי
הבכורה אהבת חיי שאיננה.


כל יום שעובר
הכאב מתגבר.
אמא.


נכתב לאחר מותה / רחל ועקנין (אמא)


מה שכאב לה,
היו מבטי החמלה,
מה שהכאיב לה מכל הכאבים,
המבט שראתה בעיני הילדים,

את שאהבה נפשה היה בן כיתתה,
ומה שרצתה וחלמה כל השנים,
להיות בריאה ככל הילדים.


נכתב ע"י אמא חודש לאחר מותה
.
סערת רגשות / רחל ועקנין (אמא)

טלי היקרה שלי,
הזמן שחולף כל כך מהר,
מכניס בי הרהורים נוגים,
עלייך ועלינו,
יש לך אחות שנולדה לאחר מותך
ואותה לא זכית להכיר.
אנחנו כבר סבא וסבתא
לנכדה מקסימה שגם אותה
לא זכית להכיר.
ואני נזכרת במשפט שהיה חקוק בליבי מהיום שבו נולדת
"תמיד ידעתי שאת איתי לא תתבגרי"
והכנתי את עצמי לקראת היום הנורא,
ואני מוצאת את עצמי היום
 נושאת עיניי לבורא עולם
ומחפשת כוחות להמשיך לחיות בים הגעגועים,
יש  ואני מתמוטטת מול הרגשות המתפרצים
כגל סוער אל תוך חיי,  יש ואני מוצאת את עצמי
מנסה לחתור  ולנווט את חיי  כמו  בסערה המתחוללת בלב ים.
אני נשאבת לתוך חור שחור המבקש לכלות
ובכוחות על אנושיים שוחה לחוף מבטחים.
אני מתגעגעת אלייך טלי שלי...
אני לא יודעת אם אי פעם תדעי  עד כמה...

נכתב ע"י אמא 17.8.2006

ביום שהתחיל בים געגועים.


לפעמים אני מרגיש בודד / דוד ועקנין (אבא)
טלי- לפעמים אני מרגיש בודד
והמחשבה עליך עוזרת
להזכיר לי שיש אדם
יקר לי כל-כך
תמיד קרוב אלי ברוח
אפילו כשאת כל-כך רחוקה.
אבל לפעמים זה מכאיב עוד יותר
לחשוב עליך.......
על החיוך שלך,המגע שלך והאופטימיות הנהדרת
ולהיזכר בדיוק
עד כמה אני מתגעגע:
לפניך העדינות
לדרכיך הנעימות והרגישות
ולנוכחות שלך בחיי
                        מאבא
השנים שאחרי / רחל ועקנין (אמא)
כשהזמן רץ וממהר
אני עוצמת לרגע את עיניי
ושואלת את עצמי:
איך חלפו להן 14 שנה?
לו יכולתי להחזיר את הזמן
לאחור ולאמר לך ילדתי האהובה,
עשיתי זאת בדרכי
עם אמונה מלאה עטופה באהבה
ומקווה שהעשרתי את עולמך בתקווה,
בזמן הקצוב שהיה לך.

היום 14 שנה אחרי
כשהגעגועים והזכרונות
הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי
נשארה בליבי האהבה הרבה
שלך אלי ושלי אלייך,
קשורה לעולמי עד...
עטופה בדמעות
ומספרת את סיפורך העצוב...

                 אמא שכואבת כאב שלא נגמר
כך חלפו 22 שנים / רחל ועקנין (אמא)
חלום / רחל ועקנין (אמא)   לקריאה  
נצח / רחל ועקנין (אמא)   לקריאה  
תעתועי גורל / רחל ועקנין (אמא)   לקריאה  
תעתועי גורל / רחל ועקנין (אמא)   לקריאה  
להוספת דברים לזכרה לחץ כאן 
  [סה"כ 55 רשומות] לדף הבא 3 2  1 עמודים 3 מתוך 1 עמוד מספר 
שם פרטי:
שם משפחה:
חיפוש מתקדם
דף הבית |  יצירת אתר זיכרון |  מידע לאבלים ולמנחמים |  אודות "עד עולם" |  תקנון |  צור קשר |  כל אתרי ההנצחה
כל הזכויות שמורות ©